תארו לעצמכם עיר שהייתה פעם שוק ענק ותוסס, עם סוחרים שהגיעו מכל קצוות תבל, אבל אז נחרבה ועמדה שוממה במשך שבעים שנה. הנביא מספר שאחרי כל השנים האלה, העיר צור תחזור להיות שוב מרכז מסחר עולמי חשוב. אבל איך זה יקרה? הנביא אומר כי יִפְקֹד ה' אֶת צֹר. כלומר, ה' יזכור את העיר וישגיח עליה. צור תוקם מחדש, והנביא מדגיש שזה קורה אך ורק בזכות הרצון של ה'. בדיוק כמו שהחורבן הגיע מאת ה', כך גם הבנייה מחדש היא מידו. הנביא רוצה שתושבי צור ידעו ששום מאמץ מצידם לא היה עוזר בלי שה' יחליט על כך.
כשהעיר תחזור לגדולתה ולעושרה, היא תשוב בדיוק לאותם הרגלים ישנים של רדיפה אחרי כסף. הנביא משתמש במילים וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כׇּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כדי ללעוג לדרך שבה העיר עושה עסקים. יש כאן משחק מילים חכם: במקום להגיד שהעיר שבה לאיתנה, כלומר לחוזק הקודם שלה, הנביא אומר שהיא שבה אל אֶתְנַנָּה, שזהו תשלום שמקבלים תמורת מעשים לא טובים. הנביא מדמה את העיר למי שמוכן לעשות הכל וליצור קשרים עם כל אחד רק בשביל כסף. צור תחזור למכור סחורות ולעשות עסקים עם כל העמים בעולם מכל עבר, והכל רק כדי להתעשר מחדש.