העיר צור נמשלת לאישה מופקרת, עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה, המנסה למשוך אליה בחזרה את סוחריה לאחר תקופה של חוסר מעש ובידוד. זהו שיר לעג ציני על מעשיה הנואשים, שכן בדומה לאישה היוצאת לרחובות ונדרשת קְחִי כִנּוֹר וכן סֹבִּי עִיר כדי לעורר תשומת לב, כך צור נאלצת לשלוח איגרות לסביבותיה כדי לפרסם את עצמה מחדש. היא מצטווה לנגן במיומנות ובנעימות בכלי, הֵיטִיבִי נַגֵּן, ולשיר בקול מילים שקולות, הַרְבִּי שִׁיר. ברובד הפנימי, הדרישה להרבות בשירה קוראת לצור להשפיל את גאוותה ולהרבות בתחנונים, לְמַעַן תִּזָּכֵרִי והסוחרים ישובו אליה כבעבר.
ישעיהו, פרק כ״ג, פסוק ט״ז
קְחִ֥י כִנּ֛וֹר סֹ֥בִּי עִ֖יר זוֹנָ֣ה נִשְׁכָּחָ֑ה הֵיטִ֤יבִי נַגֵּן֙ הַרְבִּי־שִׁ֔יר לְמַ֖עַן תִּזָּכֵֽרִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.