קרה לכם פעם שקיבלתם עונש, אבל ידעתם בתוך הלב שזה רק בגלל שאוהבים אתכם ורוצים שתלמדו ותשתפרו? בדיוק כך ה' מתנהג עם עם ישראל. לפעמים העם עושה טעויות ומקבל עונש, אבל יש הבדל עצום בין העונש של עם ישראל לעונש של האויבים שלו.
הנביא שואל שאלה למחשבה: הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ? כלומר, האם ה' העניש את עם ישראל באותה צורה קשה שבה הוא העניש את האויבים שהציקו להם? התשובה היא ממש לא. תדמיינו כרם ענבים יפהפה שצמחו סביבו קוצים דוקרניים. החקלאי עוקר את הקוצים לגמרי כדי שלא יפריעו, אבל בכרם עצמו הוא רק מטפל, אולי גוזם קצת ענפים כדי שהענבים יגדלו טוב יותר. כך ה' מתנהג: האויבים, שהם כמו הקוצים, נעלמים לגמרי. אבל עם ישראל, שהוא הכרם, מקבל רק עונש קטן וזמני כדי לתקן את המעשים שלו, ואחר כך הוא חוזר לפרוח.
לכן הנביא ממשיך וחוזר על הרעיון במילים אחרות כשהוא שואל: אִם כְּהֶרֶג הֲרֻגָיו הֹרָג? האם עם ישראל נפגע ונעלם כמו האויבים שלו? שוב, התשובה היא לא. ה' שומר על עם ישראל, וגם כשיש עונש, זה תמיד מתוך אהבה ומטרה לעזור לעם לצמוח מחדש.