ישעיהו, פרק כ״ז, פסוק א׳

Isaiah 27:1Sefaria

בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהֹוָה֩ בְּחַרְבּ֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃ {ס}

ביום הדין הגדול עתיד ה' לצאת ממקומו ולעשות משפט ונקמה במעצמות העולמיות שהרעו לישראל והטילו את אימתן על הארץ. נבואה זו משתמשת בדימויים ציוריים של חיות מים אימתניות כדי לתאר את אותן אומות חזקות, ואת מפלתו המוחלטת של כוחן הפיזי והצבאי.

המילה יִפְקֹד מבטאת השגחה אלוהית שנועדה לדון ולהעניש [מצודת דוד, מצודת ציון, אבן עזרא, שטיינזלץ]. העונש יבוצע בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה. תארים אלו מקבילים לתואריו של ה' עצמו – "הגדול הגיבור והנורא" [שטיינזלץ], והם באים להדגיש את עוצמת המכה חסרת התקדים [רד"ק]. באופן מפורט יותר, המילה הַקָּשָׁה מציינת את איכות החומר של החרב שאינו נשבר, הַגְּדוֹלָה מתייחסת לאורכה ולממדיה, והמילה וְהַחֲזָקָה מתארת את כובדה ועוצמת המכה שלה [מלבי"ם].

הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ששלוש החיות המוזכרות בפסוק מהוות משל לשלוש אומות או אימפריות שונות, אם כי קיימת דעת מיעוט הסבורה כי כל שלושת הדימויים מתייחסים לממלכה אחת בלבד, היא בבל, שהייתה שולטת בכל קצות הארץ כיצור נורא [שד"ל].

החיה הראשונה היא לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ. מבחינה מילולית מדובר בנחש מים או תנין ארוך שגופו פשוט וישר כבריח הנועל את השער, והוא מבריח את הים מקצה לקצה [מצודת ציון, מלבי"ם, שד"ל]. במישור הסמלי, יש המזהים אותו עם מצרים, המעצמה הראשונה שהצרה לישראל [רש"י], בעוד אחרים רואים בו סמל למלכות ישמעאל, השולטת על שטח עצום ו"מבריחה" את העולם מקצה לקצה [מצודת דוד, אברבנאל, רד"ק]. פירוש נוסף רואה בכך רמז לאומה היושבת בהרים מבוצרים וחוסמת את המעבר בפני אחרים [מלבי"ם].

החיה השנייה היא לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. זהו נחש עצום באורכו שכורך ומעקם את עצמו סביב עצמו [מצודת ציון, רד"ק, שד"ל]. דימוי זה מיוחס לאשור [רש"י], או למלכות אדום, שמעשיה עקומים ומעוקלים [מצודת דוד, אברבנאל]. לחלופין, הדבר מסמל מעצמה בעלת שטח רחב ואוכלוסייה עצומה [מלבי"ם].

החיה השלישית היא הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם, המתפרש כדג עצום ממדים בלב ים [מלבי"ם, שד"ל]. בנמשל, חיה זו מסמלת את אדום [רש"י], או את שאר אומות העולם השוכנות באיים רחוקים מעבר לים [מצודת דוד, אברבנאל]. יש המפרשים זאת על מלך מצרים או מלך צור [אבן עזרא], או כאומה ששואבת את כוחה מגיבורים וענקים הנמצאים בקרבה [מלבי"ם].

לצד הפירושים הגיאופוליטיים, חלק מהמפרשים מוסיפים רובד קוסמי, ומסבירים כי הלווייתן המוזכר כאן הוא "התלי" – גוף שמימי קדמון דמוי נחש, המקיף את העולם מקצה לקצה [אבן עזרא, רד"ק].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק כ״ו
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.