ישעיהו, פרק ל״ז, פסוק כ״ו

ה' פונה אל מלך אשור כדי לעקור את גאוותו ומבהיר לו כי ניצחונותיו הצבאיים הם רק הוצאה לפועל של תוכנית אלוהית. בדרך של מליצה פיוטית שואל ה' הֲלוֹא שָׁמַעְתָּ מנביאי ישראל כי את גזירת החורבן הזו לְמֵרָחוֹק אוֹתָהּ עָשִׂיתִי מִימֵי קֶדֶם וִיצַרְתִּיהָ, שכן היא נקבעה מראש, ורק עַתָּה הֲבֵאתִיהָ וּתְהִי לכדי מימוש. תפקידו של המלך הוא להביא לשממון ולְהַשְׁאוֹת את הארץ, כך שעָרִים בְּצֻרוֹת ייהרסו ויהפכו לתלי חורבות, שהם גַּלִּים נִצִּים המכוסים בפריחה של עשבים או נתונים בהרס מוחלט. עם זאת, יש הרואים במילה נִצִּים משל לצמיחה, שבו דווקא מתוך החורבן יציצו ויפרחו הערים מחדש כאשר העם ישוב אל ה'.