ישעיהו, פרק ל״ז, פסוק ל״ח

מפלתו של סנחריב מלך אשור נחתמת בהירצחו בידי בניו בעת שהוא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, שהיה שמו של אליל אשורי או קורה מתיבת נח שהמלך הפך לאלוהות. בניו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב כדי להקדים ולהרוג אותו, לאחר ששמעו כי נדר להקריב אותם לאלוהיו במטרה להינצל מזעם העם על כישלונו הצבאי. לאחר הרצח וְהֵמָּה, כלומר הבנים המתנקשים, נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט ששימשה עבורם מקלט בטוח משום שלא נכבשה על ידי האימפריה האשורית. בעקבות בריחתם, וַיִּמְלֹךְ אֵסַר־חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו, בן נוסף שלא היה מעורב ברצח ואף שימש כמשנה למלך עוד בחיי אביו.