ישעיהו, פרק ל״ז, פסוק כ׳

Isaiah 37:20Sefaria

וְעַתָּה֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוֹשִׁיעֵ֖נוּ מִיָּד֑וֹ וְיֵֽדְעוּ֙ כׇּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃

בקשת ההצלה מאת ה' נועדה למנוע מסנחריב להתגאות שניצח גם את אלוהי ישראל. התפילה הוֹשִׁיעֵנוּ מִיָּדוֹ של מלך אשור נובעת מתוך שאיפה להוביל להכרה אוניברסלית, כך שוְיֵדְעוּ כׇּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ ויכירו בייחודו המוחלט של האל. ההכרזה כִּי אַתָּה ה' לְבַדֶּךָ מבטאת את ההבנה שה' הוא הפועל היחיד בעולם ומקור הטוב והרע גם יחד. חזקיהו המלך הסתפק בניסוח קצר זה משום שהבין את משמעות שם ה', בניגוד להמון העם שהיה זקוק להבהרה מפורשת לכך שה' הוא לבדו האלוהים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.