הבטחת ה' לביטחונה של ירושלים מפני צבא אשור היא מוחלטת, והיא שוללת לא רק את כיבוש העיר, אלא אף את עצם ההכנות והשלבים המוקדמים ביותר של המצור. הצהרה זו בנויה כהדרגה של פעולות צבאיות שלא יתרחשו כלל: מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת, הלוא היא ירושלים, ואף לא יורה – כלומר לא יירה או ישליך – לעברה אפילו חץ אחד. יתרה מכך, הוא אפילו לא יגיע לשלב ההכנה של הצבת מחסה כדי לירות ממנו, שכן לא יקדמנה מגן, כלומר הוא לא יערוך מגן לפני העיר, מלשון המילה הארמית "קדם" שמשמעותה "לפני". לבסוף, הוא אף לא יתחיל את הצעד הראשון של המצור, ולא יבנה עמדת גובה שממנה ניתן לתקוף [מלבי"ם, מצודת ציון, רש"י, ביאור שטיינזלץ, שד"ל].
באשר למילה סוללה, קיימת מחלוקת בין הפרשנים לגבי מהותה הצבאית המדויקת. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בסוללת מצור – תל עפר ששופכים וצוברים מול חומות העיר ומגדליה, כדי לטפס עליו ולהילחם ממקום גבוה. השם סוללה נגזר מפעולת הסלילה והכבישה של העפר כדי להקשות אותו, לעיתים על ידי שפיכת העפר בין שתי מחיצות של קנים [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
מנגד, קיימת דעה המפרשת כי הסוללה אינה תל עפר, אלא כלי מלחמה ומכונת מצור המיועדת לזריקת אבנים גדולות כדי להפיל את החומה. בעוד שיש מי שדוחה פירוש זה בטענה שהפועל ישפוך אינו מתאים לזריקת אבנים [רש"י], אחרים מצדדים בו ומציינים כי במקומות אחרים במקרא מתואר שהסוללות "באו" אל העיר, תיאור שמתאים יותר למכונת מצור ניידת מאשר לתל עפר נייח [שד"ל].