ישעיהו, פרק ל״ז, פסוק י״ט

צבא אשור השליך את אלוהי העמים הכבושים בָּאֵשׁ, פעולה המבוטאת במילה וְנָתֹן שמשמעותה המעשית היא "נתנו". שריפת האלילים נועדה למנוע מהם להמשיך לסייע לעמים המנוצחים, או לחלופין נבעה מנקמנות אכזרית על כך שנסכו בעובדיהם ביטחון שווא למרוד ולהתנגד לכיבוש. הצלחת האשורים בהשמדתם, וַיְאַבְּדוּם, אינה מעידה על כוחו העצום של הכובש, אלא חושפת כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה. הכחדתם התאפשרה בקלות אך ורק משום שהם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, חפצים דוממים העשויים עֵץ וָאֶבֶן שאין ביכולתם להגן על עצמם.