יצא לכם פעם לשמוע מישהו שמתגאה בכך שהצליח לשבור משהו, למרות שזה היה חפץ ממש חלש ושביר מלכתחילה? זה בערך מה שקרה עם צבא אשור. כשהאשורים כבשו ערים שונות, הם נתקלו לפעמים בתושבים שהתנגדו להם באומץ רב. האשורים כעסו מאוד והחליטו לנקום באלילים של אותם עמים, כי הם חשבו שהאלילים הם אלה שנתנו לתושבים ביטחון ואומץ למרוד בהם. לכן, הם לקחו את האלילים וזרקו אותם לאש. המילה וְנָתֹן מתארת בדיוק את הפעולה הזו, שבה הם נתנו והשליכו את הפסלים לתוך הלהבות.
מלך אשור התגאה מאוד בכך שהוא הצליח להרוס אותם, והמילה וַיְאַבְּדוּם מתארת איך הוא איבד והכחיד אותם לגמרי. אבל האם זה אומר שצבא אשור חזק יותר מכוחות עליונים? ממש לא. האשורים הצליחו לשרוף את הפסלים בקלות מסיבה אחת פשוטה, כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה. לא היה באלילים האלה שום כוח. הם היו בסך הכל עֵץ וָאֶבֶן, חפצים רגילים שאנשים הכינו במו ידיהם. מכיוון שהם לא היו אמיתיים, הם לא יכלו להגן על עצמם, והיה קל מאוד להשמיד אותם.