ישעיהו, פרק ל״ז, פסוק י״ח

נסו לחשוב על רגע שבו הבנתם שסכנה גדולה באמת מתקרבת, ואי אפשר סתם לקוות שהיא תיעלם. המלך חזקיהו עומד מול צבא אשור האדיר, והוא פונה אל ה' בתפילה כנה מהלב. הוא פותח במילים אָמְנָם ה', וכך הוא מודה שהאיומים של האויב הם נכונים והסכנה היא אמיתית לגמרי. המלכים של אשור באמת כבשו עמים רבים, וחזקיהו יודע שאלה לא סתם דיבורים באוויר. בתפילה שלו חזקיהו מזכיר שמלכי אשור החריבו אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת, והכוונה כאן היא לאנשים עצמם, לעמים השונים שהם ניצחו. מיד אחר כך הוא מוסיף שהם החריבו גם וְאֶת אַרְצָם, כלומר את האדמה עצמה שעליה אותם עמים חיו. חזקיהו אומר את הדברים האלה כדי להדגיש עד כמה הצבא האשורי חזק, ואיזה חורבן הוא השאיר אחריו בכל מקום שאליו הגיע.