חשבתם פעם מה קורה כשמישהו מתנהג ביהירות רבה, רק בגלל שהוא לא מבין מול מי הוא באמת עומד? בשם עם ישראל, הנביא פונה אל סנחריב מלך אשור ושואל אותו אֶת מִי אתה חושב שאתה מעליב? סנחריב חשב בטעות שה׳ חלש כמו אלילי העמים האחרים שהוא כבר ניצח, והוא בכלל לא קלט את העוצמה והגבורה האמיתית של ה׳. הנביא מסביר למלך עד כמה המעשה שלו חמור ומשתמש בשתי מילים שונות. הוא אומר לו חֵרַפְתָּ, כלומר העלבת בצורה שאפשר להעליב גם בני אדם, אבל לא עצרת שם אלא גם וְגִדַּפְתָּ, שזה אומר שדיברת מילים קשות ורעות במיוחד נגד ה׳ ונגד התורה. החוצפה של המלך רק הלכה וגדלה, כי הוא לא עשה את זה בשקט, אלא הֲרִימוֹתָה קּוֹל והשמיע את העלבונות בקול רם כדי שכולם ישמעו. יותר מזה, הנביא אומר לו וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ, כלומר המלך הרים את המבט שלו למעלה אל השמיים. הדבר הזה מראה שהמטרה שלו לא הייתה רק להפחיד ולייאש את עם ישראל שהיה סגור בעיר, אלא להתגרות ממש בה׳ בעצמו.
ישעיהו, פרק ל״ז, פסוק כ״ג
אֶת־מִ֤י חֵרַ֙פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָה קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.