תארו לעצמכם מצב שבו צבא חזק עבר בשדות שלכם, רמס את כל התבואה וגדע את העצים. איך אפשר בכלל להשיג אוכל אחרי הרס כזה? אחרי שהצבא האשורי החריב את שדות יהודה, הנביא פונה אל המלך חזקיהו ואל העם עם הבטחה נפלאה מאת ה׳. הוא נותן להם הָאוֹת, שזה אומר סימן מיוחד: בדיוק כמו שהאדמה ההרוסה תצמיח שוב יבול, כך גם העם שניצל יחזור לצמוח ולפרוח מחדש.
ה׳ מבטיח להם פרנסה בדרך של נס. המילה אָכוֹל היא לא פקודה, אלא הבטחה משמחת שיהיה להם מה לאכול למרות החורבן. הנביא מתאר תהליך התאוששות של שלוש שנים. בשנה הראשונה הם יאכלו סָפִיחַ, שזו תבואה שצומחת לגמרי לבד מתוך גרעינים שנפלו לאדמה, בלי שאף אחד זרע אותם. בשנה השנייה הם יאכלו שָׁחִיס, שזה גידול שממשיך לצמוח מתוך השאריות של השנה שעברה, או ענפים חדשים שיוצאים מתוך גזעים של עצים שנכרתו. בזמן הזה העם יוכל להכין מחדש את האדמה שנהרסה.
ואז, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ. בשנה הזו הפחד מהאויב ייעלם לגמרי, וכולם יוכלו לצאת לשדות בביטחון ולחזור לעבוד בחקלאות רגילה. בסוף מובטח להם וְאִכְלוּ, מילה שנאמרת ברבים כדי להראות שכל העם כולו ישב בשלווה ובביטחון ויאכל יחד מפרי האדמה.