יצא לכם פעם לראות נהר גדול וזורם ולחשוב כמה כוח יש למים? תארו לעצמכם מלך אחד שחשב שהוא כל כך גיבור, שאפילו הטבע והנהרות הכי גדולים בעולם לא יכולים לעצור אותו. המלך הזה הוא סנחריב, מלך אשור, שמגיע להילחם בירושלים ומתגאה בכוח העצום של הצבא שלו. המלך חזקיהו, שהגן על ירושלים, סתם את כל מעיינות המים מחוץ לעיר כדי שלצבא האויב לא יהיה מה לשתות. אבל סנחריב לועג לו ואומר שהוא לא זקוק להם כי קַרְתִּי, כלומר חפרתי. הוא מתפאר שכמו שאדם חופר באר ומיד מוצא מים, כך הוא תמיד מתחיל מלחמות ומנצח בהן בקלות. הוא בעצם מצהיר שהוא יכול לחפור ולמצוא מים חדשים בכל מקום שרק ירצה.
סנחריב ממשיך להשתויץ בגודל הצבא שלו ואומר: וְאַחְרִב, שזה אומר אני אייבש, בכף פְּעָמַי, כלומר בכפות רגליי, את כל יְאֹרֵי מָצוֹר, שהם הנהרות הגדולים שמקיפים ערים חזקות. סנחריב מצייר במילים תמונה מדהימה: הצבא שלו כל כך גדול, עם המון חיילים ובהמות, שברגע שהם מתקרבים לעיר שמוקפת בנהר עמוק שאמור להגן עליה, מספיק שהם רק ידרכו במים וישתו מהם, והנהר כולו יתייבש לגמרי. כך הוא מנסה להפחיד את תושבי ירושלים ולהראות להם ששום חומות ושום מאגרי מים לא יוכלו לעכב אותו בדרכו לניצחון.