מלך אשור מתפאר בכוחו הצבאי המוחלט וביכולתו להתגבר על כל מכשול. הוא מצהיר אֲנִי קַרְתִּי, כלומר חפרתי, וְשָׁתִיתִי מָיִם, כמשל להצלחתו המיידית במלחמותיו, להתעצמותו מנכסי עמים אחרים, וכלעג לחזקיהו שסתם את מעיינות ירושלים כדי לעכבו. בנוסף, המלך מתפאר בכוח ההרס של צבאו ומכריז שדרכו הקבועה היא וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי, בכפות רגליי, כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר. צבאו כה עצום עד שעצם דריכת החיילים ושתייתם מספיקה כדי לייבש בקלות את הנהרות המקיפים ערים בצורות, את מאגרי המים של ירושלים ואף את נהרות מצרים האדירים.
ישעיהו, פרק ל״ז, פסוק כ״ה
אֲנִ֥י קַ֖רְתִּי וְשָׁתִ֣יתִי מָ֑יִם וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.