תארו לעצמכם שמישהו עומד מולכם, מעליב אתכם ומנסה לשכנע אתכם שאין לכם שום סיכוי להצליח. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שקרה לתושבי ירושלים. צבא אשור החזק כבר כבש את כל הערים מסביב, ורק קבוצה קטנה של אנשים נשארה בעיר. ברגע הקשה הזה, האנשים פונים אל הנביא ומבקשים ממנו: וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה, כלומר, אנא התפלל לה' בעבור הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה, הקבוצה הקטנה שעוד נשארה, כדי שה' ירחם עליהם ויציל אותם.
שליח האויב לא סתם הקריא הודעה רגילה, אלא ניסה לשבור את המורל של העם. המטרה שלו הייתה לְחָרֵף, שזה אומר להעליב ולפגוע בכבוד של ה'. הוא גם עמד וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים, כלומר התווכח, השוויץ בכוח שלו, וניסה להביא הוכחות שאף אחד לא יוכל להציל אותם מידו.
אבל לעם יש תקווה גדולה. הם אומרים אוּלַי יִשְׁמַע. המילה "אולי" כאן לא אומרת שהם בספק אם ה' שומע, אלא משמעותה "הלוואי". זו בקשה מכל הלב שה' ישים לב למילים של האויב ויפעל. הם מקווים שה' יגיב על מה אֲשֶׁר שָׁמַע, כלומר לא ישתוק על ההעלבות, יעניש את האויב על החוצפה שלו, וישמור על המעטים שעוד נותרו.