תארו לעצמכם שאתם מקבלים מכתב הפחדה ממלך אדיר, ובנוסף אליו מגיעים שליחים כדי להגיד לכם את אותם הדברים בדיוק פנים מול פנים. זה בדיוק מה שקורה לחזקיהו מלך יהודה. מלך אשור שולח לו איגרות מלאות בהעלבות, אבל מבקש מהשליחים למסור את עיקר האיומים גם בעל פה כדי לנסות לפגוע בביטחון שלו ב-ה׳.
בפנייה הזו, מלך אשור מחליט לשנות את הגישה שלו. הוא מבין שאין טעם להגיד ש-ה׳ לא יעזור לחזקיהו בגלל שהוא הרס את המזבחות הישנים, כי חזקיהו יודע היטב שהוא עשה זאת כדי לקיים את מצוות התורה. לכן, מלך אשור עובר לטענה חצופה וישירה: הוא מנסה לגרום לחזקיהו לחשוב של-ה׳ פשוט אין יכולת להציל את ירושלים.
השליחים של אשור אומרים למלך: אַל יַשִּׁאֲךָ. כלומר, אל תיתן ל-ה׳ להשלות אותך או לגרום לך להאמין בטעות שניצלתם. הם מנסים להפחיד אותו ולהבהיר לו שההבטחה שירושלים לא תיפול היא רק הפסקה זמנית, ולא באמת ביטחון אמיתי.