תארו לעצמכם מלך חזק וגדול שחושב שהוא מוגן לגמרי כשהוא נמצא במקום התפילה שלו, אבל דווקא שם קורה לו משהו מפתיע. סנחריב, מלך אשור, עמד והשתחווה לפסל שלו. לאליל הזה קראו נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, שזה היה השם של אחד האלילים שהאשורים האמינו בהם.
בזמן שהוא עבד את האליל שלו, שני הבנים שלו, אדרמלך ושראצר, התקרבו אליו והִכֻּהוּ בַחֶרֶב, כלומר פגעו בו והביאו למותו. אחרי המעשה, וְהֵמָּה, שזה אומר שני הבנים, היו צריכים לברוח מהר כדי למצוא מקום בטוח. הם נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט. למה הם בחרו לברוח דווקא לשם? משום שארץ אררט הייתה אזור שלא היה שייך לאימפריה של אשור, ולכן שם הם יכלו למצוא מחסה מוגן.
עכשיו הממלכה נשארה בלי מנהיג, ולכן וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן. אסר חדן היה בן נוסף של סנחריב, שכבר עזר לו להנהיג בעבר ולא היה קשור בכלל לפגיעה באביו, והוא זה שהפך להיות המלך החדש.