תארו לעצמכם מצב שבו צרות מגיעות מכל הכיוונים בבת אחת. זה בדיוק מה שקרה לחזקיהו מלך יהודה. מצד אחד, צבא אויב עצום וחזק מאיים על הממלכה שלו, ומצד שני, הוא פתאום חולה מאוד. המילים בַּיָּמִים הָהֵם מספרות לנו שהמחלה של המלך קרתה בדיוק באותו הזמן שבו האויב איים על ירושלים, מה שהפך את המצב להרבה יותר קשה ומלחיץ.
המחלה של חזקיהו מתוארת במילה לָמוּת. זו לא הייתה סתם מחלה רגילה, אלא סכנה של ממש שלא הייתה לה תרופה טבעית. המחלה הזו לא קרתה במקרה או בגלל מגפה. חזקיהו החליט לא להתחתן ולא להביא ילדים לעולם, כי הוא חזה שבעתיד יוולד לו בן שיעשה מעשים רעים. אבל ה' לא הסכים עם ההחלטה הזו. ה' רצה שחזקיהו יסמוך עליו ולא יתערב בסודות של העתיד, במיוחד בגלל שהיה חשוב מאוד שמשפחת המלוכה של דוד תמשיך להתקיים.
הנביא ישעיהו מגיע אל המלך החולה ומוסר לו הודעה קשה: צַו לְבֵיתֶךָ. הכוונה היא שחזקיהו צריך להכין צוואה ולהסדיר את העניינים של הרכוש והממלכה שלו. אבל הסתתרה כאן גם נקודה למחשבה: הרי לחזקיהו אין ילדים להוריש להם את הממלכה. המטרה של ה' בהודעה הזו לא הייתה רק להעציב את המלך, אלא לזעזע אותו, לגרום לו להתחרט על הטעות שלו, להתפלל מכל הלב ולתקן את מעשיו.
כדי להראות עד כמה המצב רציני, הנביא אומר לו כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. המשמעות של המילה לחיות כאן היא להבריא, והנביא מבהיר לו שמהמחלה הזו הוא לא יקום בדרך טבעית. הכפילות במילים האלו שימשה גם כאזהרה עמוקה על כך שאם ימשיך בסירובו להקים משפחה, הוא עלול להיענש גם בעולם הבא. הדרך היחידה של המלך להינצל הייתה לתקן את המעשה שלו, ורק כך הוא יוכל להתרפא מהמחלה ולהינצל מהאויב שבחוץ.