תארו לעצמכם שאתם מרגישים כל כך חלשים, עד שאין לכם אפילו כוח להוציא מילים ברורות מהפה. איך הייתם מבקשים עזרה? במצב כזה בדיוק נמצא האדם שמתפלל כאן אל ה'. מתוך כאב גדול הוא מנסה לזעוק, אבל הקול שיוצא לו חלש ושבור.
הוא מדמה את עצמו לשני סוגים של ציפורים, סוס (שזו ציפור שנקראת סיס) ועגור, ואומר כן אצפצף אהגה כיונה. בגלל שאין לו כוח לדבר כמו שצריך, הקול שלו נשמע כמו צפצופים של ציפור קטנה או קול שקט וחלש של יונה.
למרות הקושי, הוא לא מתייאש. הוא אומר דלו עיני למרום, כלומר הוא מרים ומזקיף את העיניים שלו גבוה לשמיים, מתוך ציפייה ותקווה שה' יעזור לו. הוא פונה אל ה' ואומר עשקה לי, שזו בקשה מיוחדת שה' יקח ויציל אותו מתוך המחלה. בסוף הוא מתחנן ומוסיף את המילה ערבני. ממש כמו אדם שמסתבך בצרה ומבקש מחבר טוב שיתערב, יערוב לו ויעזור לו לצאת מהבעיה, כך החולה מבקש מה' שיתערב במצבו, ישמור עליו ויציל את חייו.