מתוך ייסורי חולי כבדים, מאבד האדם את כוח הדיבור ומשמיע קולות כאב הנשמעים כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה. הוא מדמה עצמו לציפורים שקולן כצפצוף חנוק או כהמית יונה, ומבטא בכך את קריעתו בין ההשלמה עם המוות לבין ההיאחזות בחיים. מתוך מצוקתו הוא פונה אל ה' ומתאר כי דלו עיני למרום, כשעיניו נישאות לשמיים בציפייה לישועה או כלות מרוב המתנה. לבסוף הוא מתחנן אדני עשקה לי ערבני, כשהוא זועק על החולי העושק אותו על לא עוול בכפו ומבקש שה' יחטוף אותו מיד המוות. הוא מייחל שה' יתערב במצבו, ישמש לו כערב המציל את חייו, וימתיק את ייסוריו.
ישעיהו, פרק ל״ח, פסוק י״ד
כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־לִּ֥י עׇרְבֵֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.