מתוך ייסורי חולי קשים, החולה מעריך במחשבתו (שִׁוִּיתִי) בלילה כי יצליח לשרוד רק עַד בֹּקֶר. הוא מנסה לאסוף כוחות ולהיאבק, אך ככל שהוא מתאמץ, כך ה' או המחלה מרסקים את גופו באותה מידה, כשם שאריה משבר את עצמות הטרף שבפיו (כָּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי). לאחר ששרד את הלילה, הציפייה המתמדת למוות נמשכת, והוא מחשב כי מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי, כלומר שה' ישלים ויסיים את חייו עד רדת הערב. חוויה זו מתארת מעגל של סבל רצוף ללא מנוחה, שבו החולה מרגיש כי חייו יסתיימו במהירות רבה.
ישעיהו, פרק ל״ח, פסוק י״ג
שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֙קֶר֙ כָּאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.