המעבר החד מגזרת מוות לבשורת חיים ממחיש את כוחה המיידי של תפילה כנה מלב נשבר. כאשר הכתוב מציין וַיְהִי דְּבַר ה', הכוונה היא שהנבואה נמסרה לישעיהו שוב, מיד לאחר נבואת הפורענות שמסר קודם לכן [ביאור שטיינזלץ].
הופעת הדיבור האלוהי אל ישעיהו התרחשה באופן דחוף, ברגע שה' ראה את חזקיהו מתחרט ובוכה על מעשיו [אברבנאל]. המחלה שהובאה על חזקיהו נבעה מכך שהתעצל להביא ילדים לעולם, מעשה שאינו ראוי למלך שתפקידו להבטיח את המשכיות השושלת. ה' חס על חזקיהו בזכות הבטחתו לדוד המלך שזרעו וכיסאו ייכונו לעולם. למרות שה' ידע מראש כי לחזקיהו ייוולד בן רשע כמנשה, הוא ראה בחכמתו שבעתיד יצא ממנו יאשיהו, מלך צדיק שהלך בדרכי דוד, וזהו הפרי הטוב שהצדיק את ביטול הגזרה.
המסר שהועבר לישעיהו כלל תוספת של חמש עשרה שנים לחיי המלך. תוספת זו מוסברת בשתי דרכים: או שה' החזיר לחזקיהו את שנותיו הטבעיות שביקש לפחות ממנו כעונש של מידה כנגד מידה על כך שסירב להעמיד יורש, או שה' הוסיף לו חמש עשרה שנות מלכות על ארבע עשרה השנים שכבר מלך, כך שהתוספת הייתה מרובה על העיקר. מספר השנים המדויק נועד לאפשר לחזקיהו לשאת אישה ולהוליד את מנשה, כך שיוכל להשאיר אחריו יורש עצר שיגיע לגיל שתים עשרה בטרם ימות המלך. נבואה זו טמנה בחובה ישועה כפולה, שכן היא ריפאה את המלך ממחלתו האישית, ובמקביל הבטיחה את הצלת המלכות והעיר כולה מידי מלך אשור [אברבנאל].