ישעיהו, פרק ל״ח, פסוק י״ג

קרה לכם פעם שהייתם חולים, עם חום גבוה, והרגשתם שהזמן פשוט לא זז וכל הגוף כואב? כשאדם סובל ממחלה קשה מאוד, הכאבים יכולים להרגיש מפחידים ומתישים. כשהגיע הלילה, החולה חשב לעצמו והעריך בדעתו, וזה הפירוש של המילה שִׁוִּיתִי, שהוא יצליח להחזיק מעמד רק עַד בֹּקֶר. הכאבים בגוף שלו היו כל כך עזים, שהוא הרגיש כאילו מחלה חזקה כָּאֲרִי פוגעת בו, ושהיא כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי, כלומר גורמת לכאב חזק ועמוק בכל העצמות שלו, כמו אריה שתופס משהו בכוח רב. אבל אז הגיע הבוקר, והוא עדיין הרגיש חלש וכואב. עכשיו הוא חשב שאולי ה' יסיים את מסכת חייו עד שירד הערב. זה מה שאומרות המילים מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי. המילה תַּשְׁלִימֵנִי פירושה סיום והשלמה. החולה מתאר חוויה של סבל רצוף בלי שום מנוחה, שבה הוא בכל פעם מחדש חושש שהחיים שלו עומדים להסתיים בקרוב, מהבוקר עד הלילה ומהלילה עד הבוקר.