ישעיהו, פרק ל״ח, פסוק כ׳

יצא לכם פעם להרגיש הקלה עצומה אחרי שהייתם חולים מאוד, ולבסוף הבראתם? כשדבר כזה קורה, הלב מתמלא מיד בשמחה וברצון עז להגיד תודה. המילים ה׳ לְהוֹשִׁיעֵנִי מבטאות בדיוק את ההרגשה הזו: זוהי הבנה עמוקה שה׳ חשב ותכנן להציל אותנו מהמחלה, והוא אכן קיים זאת והושיע אותנו. כאות תודה על ההצלה הגדולה, מגיעה החלטה מיוחדת במינה של החולה שהבריא: וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כׇּל יְמֵי חַיֵּינוּ. כלומר, מעכשיו הוא יחבר שירי שבח והודיה, וינגן אותם יחד עם חבריו והמשוררים לאורך כל ימי חייו. יש כאן גם הבטחה מרגשת – במקום לנגן שירים רגילים רק לשם שמחה אישית, הוא יקדיש מעתה את כל הנגינה שלו רק לה׳. ואיפה תתקיים השירה המיוחדת הזו? עַל בֵּית ה׳, כשהכוונה במילה "על" היא פשוט בתוך בית המקדש.