קרה לכם פעם שקראתם סיפור והרגשתם שהסוף הגיע לפני האמצע? לפעמים בתנ"ך הדברים נכתבים בסדר קצת שונה מאיך שהם קרו באמת. המלך חזקיהו היה חולה מאוד, והנביא הבטיח לו שהוא יבריא. פתאום אנחנו קוראים שהמלך שואל מָה אוֹת, כלומר, איזה סימן אקבל לכך שבאמת אבריא ואוכל לקיים את ההבטחה כִּי אֶעֱלֶה בֵּית ה'? אבל רגע, הרי המלך כבר קיבל סימן ונס גדול מוקדם יותר בפרק! המפרשים מסבירים שהפסוק הזה פשוט מחזיר אותנו קצת אחורה בזמן. הוא מספר לנו עכשיו מה חזקיהו שאל עוד לפני שהנס קרה. המלך רצה לקבל סימן מראש כדי לדעת בוודאות שהוא יתחזק, יקום ממיטת החולי שלו, ויוכל להגיע אל בית ה' כדי לומר תודה על הרפואה השלמה שלו.
ישעיהו, פרק ל״ח, פסוק כ״ב
וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צהלנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.