תארו לעצמכם שאתם נמצאים בצרה גדולה מאוד ומולכם עומד איום מפחיד. מה הייתם עושים? המלך חזקיהו מצא את עצמו בדיוק במצב כזה, כאשר מלך אשור החזק, סנחריב, איים להחריב את ירושלים. במקום להתייאש, חזקיהו נכנס לבית המקדש ומתפלל אל ה' תפילה מיוחדת וחכמה מאוד.
הוא לא רק מבקש עזרה, אלא מסביר למה הוא בטוח שה' יציל אותם. קודם כל, הוא פונה אל ה' וקורא לו ה' צבאות, כי ה' הוא המפקד של כל הכוחות בעולם. חזקיהו יודע שגם אם נראה שלצבא אשור יש סיכוי לנצח, ה' יכול לשנות את כל חוקי הטבע. לאחר מכן הוא קורא לו אלהי ישראל, כדי להזכיר שה' אוהב את העם שלו ותמיד יגן עליו. חזקיהו גם מזכיר שה' הוא יושב הכרובים, כלומר שהנוכחות והקדושה של ה' נמצאות ממש שם, בתוך בית המקדש, ולא ייתכן שה' ייתן לאויב להרוס את הבית שלו.
חזקיהו ממשיך ומשווה בין הגאווה של סנחריב לבין הגדולה של ה'. סנחריב חושב שהוא המלך הכי גדול בעולם כי הוא ניצח עמים אחרים ושרף את הפסלים שלהם. אבל חזקיהו מסביר שהפסלים האלה היו סתם חתיכות של עץ ואבן שאנשים הכינו. ה', לעומת זאת, הוא אלוהים חי שברא את כל העולם מהתחלה, ולכן חזקיהו מבקש שה' יוכיח לכולם מי השליט האמיתי.
התפילה הכנה הזו מתקבלת מיד. הנביא ישעיהו מקבל מסר מה' ושולח לחזקיהו תשובה משמחת: ה' פשוט צוחק על האיומים של סנחריב! ה' קורא לירושלים בשם בתולת בת ציון. למה? כי בדיוק כמו נערה ששומרת על עצמה, כך ירושלים מעולם לא נכבשה על ידי אף מלך זר, והיא ממש לא מתרגשת מהאיומים של מלך אשור.
ה' מסביר דרך הנביא שסנחריב עשה מעשה חמור מאוד בשלושה שלבים: הוא אמר מילים רעות ופגע בכבוד ה', הוא צעק אותן בקול חזק ומפחיד, והוא אפילו הרים את הראש והגוף שלו בגאווה ובזלזול כלפי השמיים. בגלל שסנחריב שלח שליחים כדי להעליב את ה', ה' יעניש אותו בדיוק באותה הדרך וישלח שליח משלו – מלאך – שיכניע אותו.
בסוף המסר, ה' חושף את התוכנית המלאה של סנחריב. מלך אשור התגאה שהוא יחטוב ארזים וברושים וייכנס אל תוך היער. הוא לא התכוון לעצים רגילים, אלא התכוון לפגוע בשרים ובאנשים החשובים של ירושלים, ולהיכנס אל המקום הכי קדוש – בית המקדש. אבל ה' מבטיח שהגאווה הזו לא תעזור לו, וירושלים תישאר מוגנת ובטוחה.