ישעיהו, פרק נ״א, פסוק ז׳

הנביא מחזק את גולי ישראל השומרים על אמונתם, וקורא להם יֹדְעֵי צֶדֶק, אנשים המקפידים על המוסר הטבעי והמצוות שבין אדם לחברו, וכן עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם, שחובותיהם כלפי ה' שוכנות באמת בתוך לבם ולא רק מן השפה ולחוץ. הוא מעודד אותם ואומר אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ, כלומר אל תפחדו מהלעג של אומות העולם על עיכוב הגאולה. בנוסף הוא מבקש שוּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ, שלא יִשָּׁברו מדברי הנאצה. גידופים אלו נועדו להעצים את הלעג, ויש המסבירים כי בעוד הלעג מופנה כלפי התנהגותם המוסרית, הגידופים מכוונים ספציפית לפגוע בתורתם הקדושה.