הפנייה אל כוחו ההיסטורי של ה' משמשת כבקשה לגאולה עתידית ונצחית, מתוך הישענות על נס קריעת ים סוף שנעשה בחסד. עצמת הפעולה האלוהית מתוארת כתהליך כפול: תחילה הַמַּחֲרֶבֶת יָם, פעולת ייבוש של מֵי תְּהוֹם רַבָּה שהם מקומות המים העמוקים והגדולים ביותר. השלב השני הוא הַשָּׂמָה, כלומר אשר שמה בעבר והפכה את הקרקעית הבוצית של מַעֲמַקֵּי־יָם לדֶּרֶךְ יבשה ונוחה, שדרכה יוכלו לַעֲבֹר גְּאוּלִים, הם ישראל שניצלו ממצרים. הנביא מתפלל שכשם שה' פעל בעבר, כך יפעל באחרית הימים ויביא גאולה חסרת יגון שתוביל את העולם כולו לאמונה.
ישעיהו, פרק נ״א, פסוק י׳
הֲל֤וֹא אַתְּ־הִיא֙ הַמַּחֲרֶ֣בֶת יָ֔ם מֵ֖י תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה הַשָּׂ֙מָה֙ מַֽעֲמַקֵּי־יָ֔ם דֶּ֖רֶךְ לַעֲבֹ֥ר גְּאוּלִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.