הקשר הנצחי שבין ה' לעמו נשען על הבטחות רוחניות, הגנה פיזית לאורך ההיסטוריה, ותכלית קוסמית שנועדה להביא לגאולה שלמה. הברית הזו מובטחת להישמר גם מול קשיי הגלות, עד לחידוש פני המציאות כולה.
תחילת הדברים, וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ, מתפרשת בכמה מישורים. גישה אחת רואה בכך את דברי התורה שהופקדו בפי העם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], ובפרט את התורה שבעל פה, שניתנה באופן זה כדי לייחד את ישראל ולהבדילם משאר האומות [צווארי שלל]. הקשר זה מחזיר אל מעמד הר סיני, אל רגעי קבלת התורה וההכרזה "נעשה ונשמע" [אהבת יהונתן]. מנגד, יש המפרשים מילים אלו כהבטחת הישועה ונבואות הנחמה שה' שם בפי הנביא כדי לבשרן לעם [מלבי"ם, שד"ל].
ההבטחה ממשיכה במילים וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. הפרשנים מסכימים כי מדובר בהגנה אלוהית, ורובם ממקדים זאת בהשגחה על עם ישראל בגלות. ה' שומר על העם לבל יושמד בידי האויבים, וזכות ההגנה הזו קיימת כל עוד דברי התורה נשמרים בפיהם ובלבבם [רד"ק, מצודת דוד, שד"ל, צאינה וראינה]. בראייה הקושרת את הדברים למעמד הר סיני, ה"הסתרה" בצל היד מרמזת לכפיית ההר כגיגית על העם בעת קבלת התורה, או להגנה על נשמותיהם שהזדעזעו מעוצמת ההתגלות [אהבת יהונתן].
הביטויים לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ זוכים למגוון פירושים מרתקים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר במשל לקיבוץ הגלויות ולחזרת האומה לגדולתה. הצלחת ישראל והשבתם לארצם יהיו כה אדירות, עד שהדבר ייחשב לבריאת עולם חדש [רד"ק, שד"ל, אבן עזרא, צאינה וראינה]. ה' אף מוכן לשנות את חוקי הטבע ולברוא שמים וארץ חדשים רק כדי לקיים את הבטחתו לגאול את ציון [מלבי"ם].
פירוש נוסף קושר את הנטיעה והייסוד להבטחות שניתנו לאבות: השמים מסמלים את ההבטחה שהעם ירבה ככוכבי השמים, והארץ מסמלת את ההבטחה שירבו כעפר הארץ [רש"י, מצודת דוד].
מזווית רוחנית יותר, השמים והארץ מסמלים את התורה שבכתב והתורה שבעל פה [צווארי שלל]. למעשה, שמים, ארץ ועם ישראל הם שלושת היסודות היציבים שברא ה' בעולמו [ביאור שטיינזלץ], וקיומם של השמים והארץ תלוי כולו בקבלת התורה על ידי ישראל [אהבת יהונתן]. בהיבט הדקדוקי, המילה וְלִיסֹד היא שם הפועל שחסרה בו האות יו"ד [אבן עזרא].
תכלית הכל מתנקזת לסיום: וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי־אָתָּה. ציון היא עיקר המלכות [רד"ק], ונתינת התורה בסיני הייתה רק שלב הכרחי בדרך לייחוס התורה אל ציון [אהבת יהונתן]. כאשר תגיע הגאולה, שפע הטובה שיושפע על ישראל יהיה כה גלוי, עד שאומות העולם כולן יכירו בכך ויאמרו על בני ציון שהם עמו הנבחר של ה' [מצודת דוד], וידיעת התורה שבעל פה תהווה את ההוכחה הניצחת לייחודו של עם זה [צווארי שלל].