ירושלים ניצבת בבדידות בשעת שפל עמוק לנוכח המקרים וההתרחשויות שבאו עליה, קֹרְאֹתַיִךְ, המורכבים מצמדי אסונות חופפים: הַשֹּׁד שנעשה על ידי צבאות האויב מקביל אל וְהַחֶרֶב, ואילו וְהַשֶּׁבֶר של מטה הלחם מקביל אל וְהָרָעָב. אף שהנביא פותח בציון שְׁתַּיִם צרות, גודל האסון גורם לו להרחיב את התיאור לארבעה פגעים שהכו בעיר מבית ומחוץ לאורך שתי הגלויות. במציאות קשה זו עולה השאלה מִי יָנוּד לָךְ, כלומר מי מן הקרובים יישאר להשתתף בצערך ולקונן עליך לאחר שכולם נספו. ה' ממשיך ומדגיש את ייחודיות השבר בשאלה מִי אֲנַחֲמֵךְ, שמשמעותה באיזו אומה אחרת שסבלה אוכל להשתמש כדוגמה כדי להעניק לך נחמה. מכיוון שאיש מעולם לא חווה חורבן עצום שכזה, לא ניתן לשאוב נחמה מצרתם של אחרים, וספק אם מישהו ימצא בנפשו תעצומות להמציא עבורך מילות נחמה.
ישעיהו, פרק נ״א, פסוק י״ט
שְׁתַּ֤יִם הֵ֙נָּה֙ קֹרְאֹתַ֔יִךְ מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ הַשֹּׁ֧ד וְהַשֶּׁ֛בֶר וְהָרָעָ֥ב וְהַחֶ֖רֶב מִ֥י אֲנַחֲמֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.