בָּנַיִךְ, שאמורים היו לתמוך ולסייע, עֻלְּפוּ וקרסו באפיסת כוחות, בין אם בשל רעב וחרב ובין אם כמשל לשכרות. הם שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כׇּל חוּצוֹת, נופלים מיד בפתח ביתם מבלי יכולת להתקדם ולבקש עזרה, או שגוועים בחוץ מכת חרב בעוד אחרים מתים ברעב בבתיהם. חוסר האונים שלהם מדומה לתוֹא מִכְמָר, שור בר חזק שנלכד ברשת ציידים, התייגע מניסיונות שווא להשתחרר ונפל מופקר באין אונים. חולשתם אינה טבעית אלא משום שהם הַמְלֵאִים חֲמַת ה' גַּעֲרַת אֱלֹהָיִךְ, כעס ונזיפה אלוהית היוצאים מן הלב אל הפועל ומתחלקים למוות מהיר בחרב ולייסורי רעב ממושכים וקשים.
ישעיהו, פרק נ״א, פסוק כ׳
בָּנַ֜יִךְ עֻלְּפ֥וּ שָׁכְב֛וּ בְּרֹ֥אשׁ כׇּל־חוּצ֖וֹת כְּת֣וֹא מִכְמָ֑ר הַֽמְלֵאִ֥ים חֲמַת־יְהֹוָ֖ה גַּעֲרַ֥ת אֱלֹהָֽיִךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.