ישעיהו, פרק נ״א, פסוק י״ב

Isaiah 51:12Sefaria

אָנֹכִ֧י אָנֹכִ֛י ה֖וּא מְנַחֶמְכֶ֑ם מִי־אַ֤תְּ וַתִּֽירְאִי֙ מֵאֱנ֣וֹשׁ יָמ֔וּת וּמִבֶּן־אָדָ֖ם חָצִ֥יר יִנָּתֵֽן׃

ה' מבטיח לעמו נחמה ישירה וגאולה נצחית, כפי שמודגש בכפילות אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם, המזכירה גם את זכות קבלת התורה ואת השתתפותו בצערם של ישראל. בפנייתו אל כלל האומה ואל כל פרט בתוכה, ה' שואל מִי־אַתְּ וַתִּירְאִי, שאלה שנועדה להזכיר לעם את מעלתו וקדושתו, או לחלופין להוכיח אותו על ששכח את בוראו וחרד מפני אויבים. ה' מגמד את אימת האויב, המכונה אֱנוֹשׁ ובֶּן־אָדָם כדי להדגיש את חולשתו הגופנית ואת העובדה שכל צורר סופו שיָמוּת. האויב נמשל לחָצִיר, כלומר דשא ועשב, שכן בדיוק כפי שהעשב נובל ונקצר במהירות, כך גם האדם הארצי יאבד מן העולם ויִנָּתֵן, ולכן הפחד מפניו חסר כל יסוד.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״א
פסוק י״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.