הגולה הנודד והכפוף תחת כבליו מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ, כלומר ימהר להשתחרר ממאסר הגלות. ה' מבטיח לאומה כי היא וְלֹא־יָמוּת לַשַּׁחַת ולא תוכחד בבור הגלות המשול לקבר, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ שכן צרכיה יסופקו לה בין העמים ובדרכה חזרה לארצה. לחלופין, הפסוק מכוון לאויב המציק, אשר כעסו מבעבע בקרבו והוא ממהר להתפרץ ולהוציא את חמתו אל הפועל. לפי פירוש זה, מובטחת נחמה לישראל שעוד בטרם יספיק האויב לשפוך את זעמו, הוא ימות או יירד מנכסיו ויאבד את מזונו.
ישעיהו, פרק נ״א, פסוק י״ד
מִהַ֥ר צֹעֶ֖ה לְהִפָּתֵ֑חַ וְלֹא־יָמ֣וּת לַשַּׁ֔חַת וְלֹ֥א יֶחְסַ֖ר לַחְמֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.