ישעיהו, פרק נ״ח, פסוק י״א

Isaiah 58:11Sefaria

וְנָחֲךָ֣ יְהֹוָה֮ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַחֲלִ֑יץ וְהָיִ֙יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו׃

ההבטחה האלוהית לאדם הפועל בצדק ומרבה בצדקה היא זכייה בהשגחה צמודה, שפע גופני ורוחני, והתחדשות בלתי פוסקת שמקורה בקרבת ה' [צאינה וראינה].

המילה וְנָחֲךָ מבטאת הנהגה והשגחה. ה' יוביל אותך תמיד בדרך הטובה, ישגיח עליך בכל מקום שאליו תפנה, וינהג בך ברחמים כרועה הדואג לצאנו [מצודת דוד, רד"ק, שד"ל, אבן עזרא]. יתרה מזו, ההשגחה תהיה כה רציפה וטבעית, עד שלא תצטרך כלל לקרוא לה' כדי שיענה לך, אלא הוא ינחה אותך תמיד וללא הפסקה [מלבי"ם].

באשר להבטחה וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, קיימות שתי גישות מרכזיות בקרב הפרשנים. הגישה הראשונה מפרשת את המילה בְּצַחְצָחוֹת כלשון יובש וצמאון. לפי פירוש זה, גם בעתות של בצורת, חוסר וצמא עולמי, ה' ישביע את נפשך ולא תחסר מכל טובה [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, שד"ל, אבן עזרא]. הגישה השנייה רואה במילה זו ביטוי של אור, טוהר ובהירות, מהמילה צח. לפי דרך זו, מדובר באושר רוחני עליון שבו ה' ישביע את הנפש באור מצוחצח, וזאת כמידה כנגד מידה על כך שהאדם השביע את נפשם של העניים והמעונים [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].

לאחר השלמות הרוחנית של הנפש, עוברים לתאר את השלמות הפיזית במילים וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ. העצמות מוזכרות משום שהן היסוד והבסיס של הגוף [מצודת דוד, רד"ק]. רוב הפרשנים מסבירים את המילה יַחֲלִיץ מלשון חוזק וזיון, בדומה לביטוי "חלוצי צבא", כלומר ה' יבריא ויחזק את גופך [רש"י, מצודת ציון, שד"ל, אבן עזרא]. פירושים נוספים מציעים שהכוונה היא לדישון והזנה של העצמות [רד"ק, אבן עזרא], להצלתן משבר [אבן עזרא], או לשחרור מכבלים ומגבלות, כך שהאדם יזדקף ולא יהיה כפוף, כגמול על כך ששחרר עשוקים [ביאור שטיינזלץ].

בסוף הדברים, השפע מתואר באמצעות שני דימויים מעולם החקלאות והמים. תחילה, וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה – תהיה שבע מטובה, רענן ומלא לחות וחיים, כגן שמעיינות משקים אותו תמיד [מלבי"ם, מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. לאחר מכן, תדמה למוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. המילה יְכַזְּבוּ משמעותה הפסקה, אכזבה או כריתה של הדבר. כלומר, תהיה כמקור מים נובע שמימיו אינם פוסקים לעולם, גם בעת יובש [מצודת ציון, רד"ק, אבן עזרא].

יש מי שמוצא הבדל מהותי בין שני הדימויים הללו: בעוד ש"גן רווה" מסמל את ההצלחה האישית והפנימית של האדם ששורשיו מלאים בחיים, הדימוי של "מוצא מים" מסמל את השפע שיוצא ממנו החוצה, כלומר היכולת שלו להשפיע טובה ולהפיץ מחכמתו לרבים ללא הפסקה [מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.