ישעיהו, פרק נ״ח, פסוק י״ד

Isaiah 58:14Sefaria

אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהֹוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־[בָּ֣מֳתֵי] (במותי) אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ {פ}

שמירת השבת והענקת כבוד ליום המנוחה פותחים פתח לשפע אלוהי עצום, שבו האדם מתעלה מעל מגבלות החומר וזוכה לנחלה רוחנית וגשמית חסרת גבולות.

כאשר האדם קורא לשבת עונג, מובטח לו כי אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'. הפרשנים מסבירים כי השכר על עונג שבת הוא תענוג עמוק בקרבה לאלוהים, בדומה לבן הנשען לבטח ובשמחה על אביו ללא פחד [אבן עזרא, שד"ל]. באשר לאופי התענוג, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בעילוי רוחני ונפשי [מלבי"ם, רד"ק]. עם זאת, יש המפרשים כי ההבטחה כוללת גם שפע גשמי ופיזי, בתנאי שמטרתו אינה נהנתנות גרידא, אלא שמירה על גוף בריא המאפשר צלילות דעת ועיסוק בחכמה ובתורה [רד"ק בשם רב סעדיה גאון, מצודת דוד].

ההבטחה ממשיכה במילים וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. המילה "במותי" משמעותה גובה והתנשאות [מצודת ציון]. חלק מהפרשנים רואים בכך תיאור מטאפורי למצב של שלטון, ביטחון ועוצמה שבו האדם מרומם ודבר אינו יכול לעמוד בפניו, שכן בעת העתיקה המקומות הגבוהים שימשו כמחסה בטוח [שד"ל, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], או כסמל להתעלות מוחלטת מעל ענייני החומר [מלבי"ם]. מנגד, פרשנים אחרים מזהים את "במותי ארץ" באופן גיאוגרפי כארץ ישראל, הנחשבת לגבוהה שבארצות. לפי קו מחשבה זה, מדובר בהבטחה היסטורית לגולים כי יזכו לחזור ולשלוט בארצם, בין אם בזמן הקרוב ובין אם לעתיד לבוא בתחיית המתים [אבן עזרא, רד"ק].

השפע מגיע לשיאו בהבטחה וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. הפרשנים שואלים מדוע הוזכר דווקא יעקב מכל האבות. ראשית, נחלתו של יעקב הובטחה באופן בלעדי לזרעו, בניגוד לאברהם ויצחק שמהם יצאו גם ישמעאל ועשיו [מצודת דוד, רד"ק]. שנית, בעוד שההבטחות לאברהם וליצחק היו מוגבלות בשטחן, יעקב זכה לברכה של נחלה חסרת גבולות. שכר זה מוענק לשומרי השבת מידה כנגד מידה, שכן יעקב מזוהה כמי ששמר על תחומי השבת [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].

הבטחה זו לנחלה בלי מצרים פותרת פרדוקס אנושי עמוק: טבעו של האדם הוא שתשוקותיו אינן יודעות שובע, ומי שיש לו מנה רוצה מאתיים. משום כך, שום שפע מוגבל אינו יכול באמת לספק את כל משאלות לבו של האדם. הפתרון האלוהי לכך הוא הענקת נחלה שאין לה גבולות כלל, ובכך היא מצליחה להרוות את הרצון האנושי האינסופי [חנוכת התורה].

הנביא חותם את דבריו בהכרזה כִּי פִּי ה' דִּבֵּר, המהווה חותמת של ודאות. מכיוון שההבטחה העצומה הזו יצאה מפי אלוהים, היא עתידה להתקיים במלואה [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פרק נ״ט

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.