נסו לחשוב על ההרגשה של לעזוב את הבית ולנסוע למקום רחוק מאוד, בלי לדעת מתי חוזרים. הנביא מסביר לעם ישראל על תקופה שבה הם יצטרכו לעזוב את הארץ שלהם. כשהוא אומר את המילה הָאָדָם, הוא לא מתכוון לכל האנשים בעולם, אלא רק לעם ישראל.
המילים וְרִחַק ה' אֶת הָאָדָם מספרות שה' ישלח אותם לגלות בארץ רחוקה מאוד. ההרחקה הזו נועדה כדי שהעם לא יחשוב שהם עוברים למקום קרוב ויוכלו לחזור הביתה במהירות. בגלל שהאנשים יעזבו, המצב בארץ יהיה של הָעֲזוּבָה, כלומר מקומות נטושים שאף אחד לא גר בהם. המילה וְרַבָּה מלמדת אותנו שני דברים: גם שיהיו המון מקומות ריקים בארץ, וגם שהארץ תישאר עזובה ושוממת למשך תקופה ארוכה.