במראה נבואי נשגב נגלה סוד ההנהגה האלוהית, המעוצב כתמונת מלך הבשר ודם היושב על כסאו כשריו ומשרתיו מקיפים אותו. ישויות רוחניות אלו מכונות שְׂרָפִים, שם המעיד על מהותן ותפקידן. פרשנים רבים מסבירים כי השם נגזר מפעולת השריפה והאש. הם נראו כדמות אש המכלה ושורפת, רמז לפורענות ולכליה שנגזרו על העם החוטא באותו דור [מלבי"ם, רד"ק]. בנוסף, האש מסמלת את פשטותם הרוחנית העליונה של המלאכים [אברבנאל], ואת היותם בעלי עוצמה כה רבה עד שאדם רגיל שהיה מתקרב אליהם היה נשרף מיד, אך במראה זה הם דווקא מטהרים את הנביא ואינם פוגעים בו [שד"ל].
על מיקומם נאמר עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. כפשוטו, האל יושב על כסאו והם עומדים סביבו וממעל לו כדרך שרי המלך [שד"ל, אברבנאל]. אולם, כדי להרחיק כל מחשבה שלמלאכים יש עליונות פיזית על ה', רוב הפרשנים מבארים כי הכוונה היא שהם עומדים בשמים, מוכנים ומזומנים בכל עת לשרת ולעשות את רצון קונם [רש"י, מצודת דוד, שד"ל, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים כי העמידה ממעל מסמלת את שליטתם על מערכות הטבע והגלגלים [מלבי"ם, אברבנאל], או שחטאי העם היו כה כבדים עד שדחקו את המלאכים לעמוד כביכול מעל כסא הכבוד [אהבת יהונתן].
לכל שרף יש שֵׁשׁ כְּנָפַיִם. הכנפיים במראה הנבואי אינן בהכרח איברים פיזיים, אלא משל רוחני. המילה כנף מבטאת תנועה מהירה, וכן כיסוי, הסתרה והגבלת ההשגה [מלבי"ם, רד"ק]. חכמי התלמוד עמדו על ההבדל בין נבואה זו, שבה מתוארות שש כנפיים, לבין נבואת יחזקאל שבה מתוארות ארבע כנפיים, והסבירו כי בעקבות חורבן בית המקדש נתמעטו כנפי המלאכים. מחלוקת זו מקבלת ביטוי עמוק בהבנת תפקידי הכנפיים השונים.
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכיסוי נועד מתוך יראת כבוד, כדי שהמלאכים לא יביטו ישירות אל עבר השכינה. מנגד, גישה פילוסופית יותר מבארת שהפנים מסמלים את עצמותו של המלאך ואת הבנתו. כיסוי הפנים משמעו שהמלאכים, בהיותם נבראים, מוגבלים ביכולתם להשיג ולהבין לחלוטין את בוראם, ובמקביל, מהותם שלהם נסתרת ונעלמת מהשגת בני האדם [מלבי"ם, אברבנאל].
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו, כיסוי זה מפורש לרוב כביטוי של צניעות, כדי שלא לחשוף את הגוף כולו בפני ה' [רש"י, מצודת דוד, שד"ל, ביאור שטיינזלץ]. פירוש נוסף קושר זאת לחטא העגל, מכיוון שרגלי המלאכים דומות לכף רגל עגל, הם מכסים אותן כדי שלא להזכיר את חטאם של ישראל לפני האל [רש"י, מצודת דוד]. ברובד העמוק יותר, הרגליים מסמלות את התוצאות והפעולות שהמלאכים מחוללים בעולם הטבע ובגלגלי השמים. כיסוי הרגליים מורה על כך שדרכי ההשגחה והפעלת הטבע נסתרות מעינינו [מלבי"ם, אברבנאל]. יש המסבירים כי בזמן שבית המקדש היה קיים, עם ישראל הונהג בהשגחה מעל לטבע, ולכן הרגליים המסמלות את הטבע היו מכוסות. משחרב הבית, הוסר הכיסוי וישראל הופקרו להנהגת הטבע הרגילה, ועל כן אלו הכנפיים שחסרו לאחר החורבן [אהבת יהונתן, אברבנאל].
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף, כנפי התעופה מבטאות את הזריזות והקלות שבה המלאכים יוצאים לבצע את שליחות ה' [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. בנוסף לפעולה, התעופה מסמלת את שירת ההלל שהם שרים לאל, וכן את השפע הנבואי שיורד דרכם אל הנביאים. לפיכך, יש הסבורים שעם חורבן המקדש נפסקה השירה ונסתלקה הנבואה, ולכן כנפי התעופה הן אלו שנתמעטו והוסרו [אברבנאל, אהבת יהונתן]. בנוסף, חלוקת הכנפיים לזוגות באה ללמדנו שעל אף שהמלאכים הם רוחניים, אין בהם את האחדות הפשוטה והמוחלטת שקיימת רק בבורא עצמו, אלא יש בהם מורכבות של קבלה והשפעה [מלבי"ם].