ירמיהו, פרק י״ג, פסוק י״ד

החורבן המוחלט של העם מדומה להתרסקותם של נבלי חרס המכים זה בזה. ה' מצהיר וְנִפַּצְתִּים, כלומר ישבור וירסק אותם לרסיסים קטנים, תהליך שיתרחש אִישׁ אֶל אָחִיו על ידי פגיעה הדדית שתביא לפירוד, או כרצף של פורענויות שיכו בהם בזה אחר זה. ההרס לא יפסח על איש, וגם הקשרים המשפחתיים ההדוקים ביותר ינותקו כאשר וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו ינופצו יחד. לבסוף מדגיש ה' את היעדר החמלה המוחלט במילים לֹא אֶחְמוֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם, המלמדות כי לא יעוררו עליהם רחמים, ולא יינצלו משום שאיבדו את ערכם העצמי ואין בהם עוד כל תועלת.