ירמיהו, פרק י״ג, פסוק כ״ב

כאשר האומה חווה אסונות היא תוהה וְכִי תֹאמְרִי בִלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה, מתוך מחשבה שגויה שמדובר במקריות עיוורת ותמיהה מדוע ה' אינו מושיע אותה. התשובה מבהירה כי הצרות באו עליה בְּרֹב עֲוֺנֵךְ, כתוצאה ישירה של חטאיה המביאים עליה עונש של השפלה פומבית. ביזיון זה מתואר כאישה ששמלתה מופשטת כלפי מעלה כך שחלקיו התחתונים של בגדה נחשפים ונִגְלּוּ שׁוּלַיִךְ, משל לכנסת ישראל שאיבדה את הגנת ה' וקלונה נחשף בגולה, או לחלופין כגילוי פומבי של עוונותיה הנסתרים. כהמשך להשפלה זו הוסרו ונֶחְמְסוּ בגדיה עד שעֲקֵבָיִךְ נחשפו והיא נותרה יחפה לחלוטין. מנגד, יש המפרשים את העקבים כמשל לדרכי הארץ ששממו מעוברי אורח, או כגילוי עקבותיה של האומה שהלכה לבקש עזרה ממצרים מתוך חוסר אמונה בה'.