ה' מורה לנביא לקחת את האזור שהוא חוגר על גופו ולהסתירו ביעד גיאוגרפי מסוים בתוך סלע. באשר למיקום שאליו נשלח הנביא, המילה פְּרָתָה מתפרשת בשתי דרכים. גישה אחת מזהה מקום זה עם נהר פרת המרוחק [מצודת דוד], בעוד גישה אחרת סבורה כי הכוונה היא לנחל פרת המצוי בסביבת ירושלים [ביאור שטיינזלץ].
הציווי וְטָמְנֵהוּ משמעותו הסתרה [מצודת ציון], אך באופן ספציפי פעולת ההטמנה מתייחדת בכך שהיא דורשת את כיסוי החפץ בעפר או בחומר אחר כדי שלא ייראה כלל [מלבי"ם].
את האזור יש להטמין בִּנְקִיק הַסָּלַע, כלומר בתוך חור, סדק או שן סלע בולטת [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בהקשר זה, יש להבחין בין "נקרה", שהיא חלל גדול בסלע שאדם יכול לשבת בו, לבין "נקיק", שהוא בקע קטן וצר המשמש בדרך כלל כמקום מסתור לחרקים ובעלי חיים קטנים [מלבי"ם].