ירמיהו, פרק ט״ז, פסוק י״א

שורש הפורענות נעוץ בהתנהגות דורות העבר אשר נטשו את דרך האמת, עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי ופנו לעבודה זרה. חטא זה נבע מתוך בורות מוחלטת ושכחת התורה, כתינוק שנשבה בין הגויים, ולכן מתוך טעות וסכלות וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, בניגוד לדורות המאוחרים שחטאו במרידה מודעת. תהליך ההידרדרות משקף את הקשר בין האמונה הפנימית לקיום המעשי; ייתכן כי תחילה וְאֹתִי עָזָבוּ מבחינה תודעתית והפסיקו להאמין בה', ובעקבות זאת וְאֶת תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ, או לחלופין, דווקא משום שוְאֶת תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ מתוך חוסר ידיעה כללית, התוצאה הישירה הייתה שוְאֹתִי עָזָבוּ ופנו מאליהם לאלילות.