ה' מצווה על הנביא להתרחק מאירועי שמחה, וקובע כי אל וּבֵית־מִשְׁתֶּה לֹא־תָבוֹא, כלומר אל מקום שבו נערכת סעודת חתונה. האיסור הוא מקיף: נאסר עליו להיכנס למקום אפילו רק כדי לָשֶׁבֶת אוֹתָם, כלומר לשהות בחברתם כדי לכבדם, ואף לא כדי לספק את צרכיו האישיים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. הימנעות זו נועדה לשמש אות סמלי לעם על החורבן הקרב, שכן ה' עתיד להשבית בקרוב את כל קולות השמחה מן המקום.
ירמיהו, פרק ט״ז, פסוק ח׳
וּבֵית־מִשְׁתֶּ֥ה לֹֽא־תָב֖וֹא לָשֶׁ֣בֶת אוֹתָ֑ם לֶאֱכֹ֖ל וְלִשְׁתּֽוֹת׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.