לעתיד לבוא יתרחש שינוי תודעתי עמוק בעם ישראל, וסמל הגאולה המרכזי יתחלף. כאשר בני אדם יישבעו, הם כבר לא יבססו את שבועתם על יציאת מצרים, אלא יאמרו כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אותם מארצות הגלות. הסיבה לשינוי זה היא שהגאולה העתידית תהיה גדולה וחשובה הרבה יותר מיציאת מצרים, ולכן היא זו שתתפוס את המקום המרכזי בזיכרון ובשבועות [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
לגבי היקף השינוי, קיימת מחלוקת בין חכמים. יש הסוברים כי נס יציאת מצרים לא יוזכר יותר כל עיקר, ואילו אחרים מפרשים כי הוא ימשיך להיות מוזכר, אך הגאולה משעבוד המלכיות תהפוך לנושא העיקרי, בעוד שיציאת מצרים תהפוך לטפלה ומשנית לה [רד"ק].
הגלות מתוארת במילים אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה, מלשון דחייה וגירוש [מצודת ציון], כאשר מי שביצעו את ההדחה בפועל היו מלכי האומות שהגלו את ישראל [רד"ק].
ההבטחה נחתמת במילה וַהֲשִׁבֹתִים, לשון השבה, עַל אַדְמָתָם, כלומר אל תוך אדמתם [מצודת ציון]. בניסוח הבטחה זו ישנו מעבר לגוף ראשון, שכן ה' מדבר בעדו ("והשיבותים"), אף על פי שהנשבעים עצמם ינסחו זאת בגוף שלישי ויאמרו "אשר השיב אותם" [מצודת דוד]. במילה זו קיימים גם הבדלי נוסחאות בין כתבי היד השונים, הנוגעים לכתיב חסר או מלא של האותיות יו"ד ו-וי"ו [מנחת שי].