בלב נבואות הזעם והחורבן הקשות, בוקעת לפתע בשורת נחמה המבטיחה עתיד מופלא. מעבר טבעי זה נועד להבטיח כי גם בשעות החשוכות ביותר, התקווה לא תאבד. הפרשנים מסכימים כי דרכו של ה' היא לשלוח מסרי נחמה בסמוך לנבואות פורענות, כדי שהעם לא יתייאש לחלוטין וידע שבאחרית הימים ישנה תקווה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מאחר שקודם לכן נאמר שה' לא ייתן לעם חנינה ורחמים, הפסוק בא להבהיר כי היעדר הרחמים הוא זמני בלבד, ולבסוף תבוא גאולה פלאית [אברבנאל].
המילה לָכֵן מתפרשת בשתי דרכים. יש הרואים בה לשון של שבועה, שבה ה' נשבע כי למרות בגידת העם, הוא עתיד לגאול אותם [רש"י]. לעומת זאת, יש המסבירים זאת כתוצאה ישירה של חומרת הגלות, כלומר, דווקא בגלל שהצרות יהיו כה מרובות וקשות, הגאולה שתבוא לאחריהן תהיה חשובה ועצומה עד מאוד [מצודת דוד]. המילה הֶעֱלָה נגזרת מן השורש המבטא עלייה [מצודת ציון].
הפסוק מתאר שינוי דרמטי שיחול בימות המשיח ובזמן קיבוץ הגלויות. דרך העולם היא שכאשר בני אדם נשבעים, הם מזכירים את המעשה הגדול והפלאי ביותר של ה' [רד"ק]. עד כה, המאורע העוצמתי ביותר היה יציאת מצרים, ולכן נהגו להישבע בשם ה' שעשה את הנס הזה. אולם בעתיד, נס הגאולה האחרונה יהיה כה עצום, עד שהוא יאפיל על יציאת מצרים, ובני האדם ישנו את נוסח שבועתם וישבעו בנס קיבוץ הגלויות [אברבנאל, רד"ק].
האם משמעות הדבר היא שיציאת מצרים תישכח כליל? על פי דרשת חז"ל, זכר יציאת מצרים לא ייעקר ממקומו, אלא שהגאולה האחרונה תהפוך לעיקר, ואילו יציאת מצרים תהיה משנית לה [רש"י]. עם זאת, גישה אחרת מדגישה כי על פי פשט הכתוב, הפסוק אינו מבטל את המצווה התמידית לזכור את יציאת מצרים, אלא מתייחס אך ורק להרגל החברתי של שבועות בין בני אדם, שבהן אנשים יבחרו להזכיר את הפלא הגדול ביותר שהתרחש לאחרונה [אברבנאל].
הסיבה לכך שהגאולה העתידית תיחשב לגדולה יותר מיציאת מצרים נובעת משלושה טעמים מרכזיים. ראשית, יציאת מצרים הייתה שחרור ממדינה אחת בלבד, ואילו הגאולה העתידית תהיה קיבוץ מכל ארצות תבל. שנית, החטאים שהובילו לגלות היו כה חמורים, עד שהעם נדמה לבן מורד שגורש מבית אביו, ולכן חזרתו והסליחה שיקבל מהווים נס מורכב וגדול יותר. שלישית, ביציאת מצרים העם טרם זכה בארץ ישראל, ואילו בגאולה העתידית הם ישובו אל נחלת אבותיהם שכבר ירשו בעבר, מה שיעצים את השמחה [מלבי"ם]. גאולה זו תגיע לאחר תהליך היסטורי ארוך של גלות ועונשים מידי אימפריות שונות, שנועדו למרק את חטאי העם בשלבים ולהכין אותם לישועה השלמה [אברבנאל].