הגזירה על ירושלים נחתמה באופן סופי ומוחלט, ללא אפשרות חזרה. הפרשנים נחלקו במשמעות הביטוי שמתי פני. בעוד שיש המסבירים כי ה' הפנה את מחשבתו ודעתו אל העיר כדי להביא עליה חורבן [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], אחרים מפרשים את המילה פני במשמעות של כעס ורוגז [רש"י].
ההדגשה בפסוק לרעה ולא לטובה אינה מקרית, והיא נועדה להבחין בין גזירה זו לאזהרות קודמות. בעבר, ה' גזר רעה על עם ישראל במטרה לעורר אותם לחזור בתשובה, כך שהרעה נועדה בסופו של דבר להביא עליהם טובה. אולם, על העיר ירושלים עצמה כבר נגזר החורבן לחלוטין. לכן, הרעה שתבוא עליה אינה אמצעי חינוכי על מנת להיטיב, והעיר תינתן ביד מלך בבל ותישרף באש בכל מקרה וללא תנאי [מלבי"ם].