הפסוק מפנה את קריאתו של הנביא ישירות אל משפחת המלוכה, ודורש את הקשבתם לדבר ה'. הצירוף ולבית מלך יהודה מכוון למלך עצמו, לבניו ולשריו, המהווים יחד את משפחתו ואת חצרו [רד"ק, אברבנאל]. פנייה מיוחדת זו אל בית המלוכה טומנת בחובה גם מסר של תקווה, שכן עצם הנבואה מעידה שעתידה להישאר פליטה לזרע בית דוד [מלבי"ם].
מבחינה תחבירית, הפסוק נראה כחסר פועל מקשר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי המילה "תאמר" חסרה בפסוק, והיא נסמכת על ההקשר של הפסוקים הקודמים שבהם נצטווה הנביא לדבר אל העם. לפיכך, יש להבין את הכתוב כאילו נאמר: ולבית מלך יהודה תאמר, שמעו דבר ה' [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
מנגד, יש החולקים על הגישה המניחה חסרון של מילים במקרא כל עוד ניתן לפרש את הכתוב בלעדיהן. לפי דעה זו, הפסוק אינו חסר דבר אלא כתוב במבנה תחבירי הפוך, ומשמעותו היא פנייה ישירה: לבית דוד, הנביא אומר, שמעו דבר ה' [אברבנאל].