ירמיהו, פרק כ״ו, פסוק י״א

קרה לכם פעם שמישהו השמיע אזהרה שממש לא רציתם לשמוע, ורק קיוויתם שהוא יפסיק לדבר? זה בדיוק מה שהרגישו האנשים סביב ירמיהו. הכהנים ונביאי השקר כעסו עליו מאוד ורצו להשתיק אותו לתמיד. הם פנו אל השרים ואל העם ודרשו להטיל עליו מִשְׁפַּט מָוֶת, עונש חמור וקשה, בטענה שה' בכלל לא שלח אותו ושהוא ממציא את הכל. הם האשימו אותו בגלל שהוא ניבא אֶל הָעִיר, כלומר דיבר על העיר ירושלים והזהיר מפני אסון שעלול להגיע אליה. למרות שכולם התאספו יחד, לכל קבוצה הייתה סיבה אחרת לרצות להשתיק את ירמיהו. הכהנים טענו שהוא נביא שקר, אבל האנשים הפשוטים מהעם פשוט נבהלו. הם היו מוכנים לסלק את ירמיהו אפילו אם הוא נביא אמת, רק כדי לא לשמוע יותר את האזהרות המפחידות שלו. כאשר נאמר להם כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם, הכוונה הייתה לאנשי העם שעמדו שם ושמעו את ירמיהו מדבר ישירות אליהם, בניגוד לשרים שרק שמעו על כך מאנשים אחרים שסיפרו להם.