תארו לעצמכם שמישהו אומר לכם את האמת, אבל היא כל כך לא נעימה עד שאתם פשוט רוצים שהוא ישתוק. ברגע שירמיהו סיים לזעוק בקול גדול את הדברים שה׳ מסר לו, פרצה נגדו מהומה. הקהל החליט לפעול נגדו, והמילה ויתפשו מלמדת אותנו שהם תפסו והחזיקו בו בכוח. כולם יצאו נגדו, ולכל קבוצה הייתה סיבה משלה: הכהנים רצו לשמור על הסדר בבית המקדש, והנביאים האחרים כעסו כי הם סיפרו לעם סיפורים אחרים לגמרי על חופש ועצמאות.
אבל הדבר המפתיע ביותר הוא הסיבה שבגללה כל העם הצטרף אליהם. העם בכלל לא חשב שירמיהו ממציא דברים, הם האמינו באמת ובתמים שה׳ שלח אותו. הסיבה שהם רצו לפגוע בו הייתה שהם פשוט סירבו להקשיב. הם לא רצו לשמוע את התוכחה של ה׳, וחשבו שאם ישתיקו את ירמיהו ויסלקו אותו, לא יישאר מי שיעיר להם על המעשים שלהם. לכן, כשהם קראו לעברו מות תמות, זו לא הייתה סתם קללה מתוך כעס חולף, אלא החלטה רצינית ומיידית להעניש אותו בחומרה.