ה' מצווה על ירמיהו לשאת את נבואתו במקום הפומבי והמרכזי ביותר, בו מתאסף קהל רב המייצג את כלל המעמדות והגוונים של העם. הציווי לעמוד בחצר בית ה' מכוון לעזרה של בית המקדש, שכן זהו המרכז היחיד אליו מגיעים כולם [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי כאשר הפסוק מציין שירמיהו צריך לדבר על כל ערי יהודה, הכוונה אינה לערים עצמן אלא אל כל תושבי ואנשי הערים הללו, הבאים להשתחוות במקדש.
הוראה מרכזית נוספת הניתנת לירמיהו היא אל תגרע דבר, כלומר אל תחסיר ותפחית אפילו מילה אחת מכל מה שצווית לומר. אזהרה זו נחוצה במיוחד משום שהקהל השומע הוא קהל מעורב, ודברי הנבואה לא בהכרח ינעמו לאוזניהם, ובכל זאת על הנביא למסור את הדברים במלואם ללא כל השמטה [ביאור שטיינזלץ].